בשלביה הראשונים, מכונות הבמה הופעלו בעיקר ידנית. לדוגמה, תיאטראות יווניים עתיקים השתמשו במכשירים *מכניים* להורדת חפצים, בעוד שבמות ברומא העתיקה השתמשו בווילונות קדמיים שהתרוממו מלמטה. בתקופת הרנסנס, האמן האיטלקי ליאונרדו דה וינצ'י עיצב במה מסתובבת להפקות תיאטרון. ביפן, שחקנית הקאבוקי נמיקי גוהיי המציאה במה מסתובבת מעץ והשתמשה בה. בתקופת שושלת צ'ינג בסין, במות ריקוד החצר השתמשו בכננות-מופעלות על ידי אדם כדי להפעיל מערכות להרמה והורדה של שחקנים.
עם כניסתו של עידן החשמל, מכונות הבמה עברו בהדרגה למערכות-מופעלות חשמליות. ככל שהחשמל הפך לאמץ נרחב, הן התכנון והן שיטות התפעול של מכונות הבמה עברו שינוי מהותי.
בשנים האחרונות, ההתקדמות בטכנולוגיית המחשב ובמערכות הבקרה הדיגיטליות הובילה את מכונות הבמה לעידן חדש. מכונות הבמה המודרניות נשלטות כעת באמצעות תוכנות מחשב, ומשיגות רמה גבוהה של אוטומציה ואינטליגנציה באמצעות יישום טכנולוגיות כגון בקרת PLC וסנכרון רב-מנועי.